שמות חלופיים – אל־חמארי, חמארה; שני שמות בערבית לאזור, הנגזרים מהמילה "אדום", בשל צבעה האדמדם של הקרקע.
האתר ממוקם בצפון עמק החולה, בין קיבוץ מעיין ברוך לבין כפר יובל.
קואורדינטות: 33°05′00″ צפון, 35°36′20″ מזרח.
גובה מעל פני הים: 250–275 מטר.
האתר מהתרבות האשלית במעיין ברוך
היסטוריית המחקר
איסוף כלי אבן מהתרבות האשלית בסביבת האתר החל כבר בשנות ה־20 של המאה ה־20. האתר עצמו מעולם לא נחפר, וכל הממצאים הידועים ממנו נאספו מפני השטח. במהלך שנות ה־50 וה־60 של המאה ה־20 ריכז א' אסף את האוסף העיקרי של הממצאים שנאספו מן השטח (Stekelis and Gilead 1966, מפה 1). בשנות ה־70 נאסף אוסף גדול נוסף של כלים מתעלות נ"ט שחפר צה"ל (Ronen et al. 1980).
מאמרים ומידע
מיקום האתר והגאולוגיה
גאולוגיה – הגאולוגיה של האזור כוללת שכבת קרקע מסוג טרה רוסה המכסה שכבה עבה של טרוורטין (טרוורטין כפר יובל), אשר מונחת מעל סלע אם בזלתי (בזלת החצבני; Stekelis and Gilead 1966 בעקבות Picard 1963).
סטרטיגרפיה – נראה כי מקורם של הכלים בשכבת הקרקע האדומה שנוצרה בגלל ריבוי של מעיינות שהם גם המקור לטרוורטין בשכבות האתר
תיארוך – היימן (1990) תיאר את טרוורטין כפר יובל כשכבה המשולבת בזרמי בזלת החצבני שתוארכו לכ־0.9 מיליון שנים. עם זאת, כלי האבן מהתרבות האשלית שנמצאו בשכבות הטרוורטין העליונות הם ככל הנראה צעירים יותר (Saragusti 2003). ניסיונות לתארך את הטרוורטין באתר עצמו הניבו תוצאות החורגות מטווח השיטה (Saragusti 2003; Schwarcz et al. 1980). תיארוך בשיטת תוריום-230/אורניום-234 יושם על שכבת הטרוורטין המכסה שני אבני יד מן האוסף של הר הצופים. התוצאות היו קרובות מאוד לגבול יכולת המדידה של השיטה ומצביעות על גיל הקרוב לשיווי המשקל של המערכת, ומתארכות את המכלול לכ־450–500 אלף שנים לפני זמננו (Sharon 2007).
מכלול כלי האבן
גודל המכלול – בדו"ח נרשמו 3,775 פריטים במכלול (Stekelis and Gilead 1966). אף כי נטען כי מן האתר נאסף מספר גדול אף יותר של כלים דו־פניים, אין לכך תיעוד. ספירה עדכנית של הכלים באוסף מוזיאון מעיין ברוך העלתה 3,197 אבני יד, 29 קופיצים (cleavers), 9 picks ו־48 כלים דו־פניים נוספים. כלים נוספים מצויים באוספים אחרים, אך מספרם הכולל מוערך בפחות מ־300 (Sharon et al. 2022).
חומרי הגלם – רוב גדול של הכלים יוצר מצור אפור איכותי, ככל הנראה מתקופת האאוקן. ההנחה היא שמקורות הצור נמצאים בלבנון, כ־6 ק"מ מצפון לאתר. באוסף מצויים 48 גושי צור ופקעות צור, מתוכם 15 מראים הסרה של 1–3 נתזים. בשל המצב הגאו־פוליטי באזור לא ניתן היה לבצע מחקר לאיתור מקור חומר הגלם. אף שבסביבת האתר מצוי שפע של בזלת, רק מספר קטן מאוד של כלים (4 אבני יד) יוצרו מחומר גלם זה. כל כלי הצור מכוסים פטינה בגוונים שונים של אדום, הדומים לצבע הקרקע של האתר (Stekelis and Gilead 1966).
תיאור כללי – רוב אבני היד יוצרו מחלוקי צור, בעוד שחלקן יוצרו מצור לוחי וחלקן מנתזים. נתזים אלו הם בדרך כלל נתזים ראשוניים (קורטיקליים) או חלוקי אבן שפוצלו לשניים. בדוגמאות רבות הוסרו משטחי הנקישה ופקעת ההקשה באמצעות סיתות. איכות הביצוע של הכלים גבוהה מאוד, כפי שמעידים מידת הסימטריה הגבוהה, הסיתות הדו־פני העדין והעיבוד והעיצוב המדויקים של השוליים.
45.6% מאבני היד הן בצורת לב (cordiform) ו־41.6% הן עגולות או ביציות (ovate). יחד הן מצביעות על דומיננטיות ברורה של צורות ביציות (למעלה מ־90%) לעומת צורות מחודדות. בנוסף, קיימת קבוצה קטנה של קופיצים (cleavers), שישה מהם יוצרו מנתזים (Stekelis and Gilead 1966).
פאונה: פילים
עצמות שנמצאו באתר מעיין ברוך זוהו כשרידים מאובנים של פיל מהמין Elephas cf. hysudricus, פיל אסייתי קדום.
מקור: