Freshwater turtle or tortoise? The exploitation of testudines at the Mousterian site of Nahal Mahanayeem Outlet, Hula Valley, Israel

רבקה ביטון, גונן שרון, מאיה אורון, תקווה שטיינר, רבקה רבינוביץ

תקציר למאמר:

אתרים רבים המעידים על התיישבות אנושית בתקופת הפלייסטוקן התגלו בעמק החולה – בחלקו הצפוני של בקע הירדן בישראל. באתר הפליאוליתי התיכון נחל מחניים (NMO; מתוארך בשיטת OSL לכ־65,000 שנה לפני זמננו) זוהו שני מיני צבים (Testudines):
צב מים מתוקים — הצב הכספי המערבי (Mauremys cf. rivulata),
וצב יבשה — הצב היבשתי המצוי (Testudo graeca).

המכלולים הפאונליים והליתיים באתר הושקעו במהלך אירועים חוזרים של התיישבות קצרה־טווח. האתר כוסה במהירות בבוץ שהורבד בעקבות עליית מפלס המים של אגם החולה הקדום הסמוך, תהליך שהוביל להשתמרות יוצאת דופן של הממצאים. השתמרות זו מספקת הזדמנות נדירה לשחזר, שלב אחר שלב, את תהליכי השגת הצבים, השימוש בהם ולבסוף סילוקם.

עדויות לצריכת צב היבשה המצוי ולשימוש בשריונו מוכרות כבר מהפליאולית התחתון המאוחר. עם זאת, עד כה לא דוּוח על ניצול שיטתי של הצב הכספי המערבי מאף אתר פלייסטוקני בלבנט. ממצאי אתר NMO מהווים את העדות הראשונה והקדומה ביותר לשחיטה ולעיבוד של צב מים מתוקים (Mauremys cf. rivulata) באתר פליאוליתי בלבנט.

בהתבסס על זיהוי טקסונומי מפורט וניתוח טפונומי, אנו מציעים כי שני מיני הצבים נוצלו באתר NMO באופן דומה. תחילה נותקו הגפיים, ולאחר מכן נשבר האזור המחבר בין השריון העליון (carapace) לשריון התחתון (plastron). כלי אבן שימשו להפרדת הרקמות הפנימיות מן העצמות ההיקפיות לצורך ניתוק הבשר. עם זאת, בשל הבדלים בעובי השריון, שיעור השתמרות אזור החיבור משתנה במעט בין שני המינים.

לבסוף, אנו מבקשים להפנות את תשומת הלב להימצאות שקעים על גבי השריונות של פרטים מודרניים משני המינים, הדומים לסימני נקישה מעשה ידי אדם. ממצא זה מחייב משנה זהירות בזיהוי סימני הקשה בממצא הפוסילי.