מיקום, גאולוגיה, גאוגרפיה וכרונולוגיה

האתר שוכן בשפך נחל מחניים לנהר הירדן מצפון לגשר בנות יעקב. נחל מחניים נשפך לירדן בתעלה מלאכותית המטה את הערוץ הטבעי לצורכי ניקוז וחקלאות. כתוצאה מייבוש החולה במהלך שנות החמישים של המאה העשרים, זורם היום נהר הירדן במוצאו מעמק החולה בתעלה מלאכותית כשערוצו נמוך בכמה מטרים מגובהו בתחילת המאה העשרים. במוצאו דרומה מעמק החולה מתחתר נהר הירדן בקרקעות שגילן נע בין מיליון שנים (פליסטוקן קדום) לחרסיות מגיל הולוקן ששקעו בקרקעיתו של אגם החולה לפני הייבוש.

בתוך התצורות הגאולוגיות הנחשפות על ידי הירדן שוכנים אתרים פרהיסטוריים רבים המשמרים עדויות לנוכחותו של האדם באזור במהלך מיליון השנים האחרונות. הגאולוגיה של גדות הירדן באזור זה היא מסובכת ביותר ומושפעת על ידי טקטוניקה וגעשיות, שמקורם בתנועת בקע ים המלח (הענף הצפוני של הבקע האפריקאי הגדול). בדומה לכל הקרקעות לחופו של הירדן באזור גשר בנות יעקב, גם שכבות האתר בשפך נחל מחניים רוויות מים מאז הרבדתן. התנאים האנארוביים בקרקעות אלו אינן מאפשרות פירוק חומר בוטאני על ידי פטריות וכך השתמרו שרידי עצים, זרעים ופירות במשך עשרות אלפי שנים. גילו של האתר נקבע בשיטת תיארוך המכונה OSL בה מודדים את הזמן שחלף מאז נחשפו חלקיקי הקוורץ בדגימת הקרקע הנמדדת לאור. כלומר השיטה מודדת את הזמן שחלף מאז נקברה הקרקע הנמדדת. שכבות האתר המכילות חומר ארכאולוגי תוארכו לגיל של 60 אלף שנים לפני זמננו.

גילוי האתר וחפירתו

האתר התגלה על ידי עידן שקד, מפקח רשות העתיקות, בשעת ליווי של עבודות ניקוז בערוץ הירדן מדרום לגשר הפקק בשנת 1999. העבודות, שבוצעו בידי רשות הניקוז כנרת, גרמו נזק גדול לאתרים הארכאולוגיים הרבים והייחודיים לחופו של נהר הירדן בקטע שבין גשר הפקק למצד עתרת. בין ערימות הקרקע שנחפרו מערוץ הנהר מול שפכו של נחל מחניים לירדן זוהו כלי צור רבים ועצמות בעלי חיים במצב שימור מעולה. בסקר ארכאולוגי שבוצע במהלך קיץ 2002 לאורכו של הירדן באזור זה התגלו שכבות הנושאות ממצאים לחופו של הירדן מול שפך נחל מחניים. בסקר התגלו עצמות אריה (גולגולת ועצם ירך וכן חוליות עמוד שדרה) ונאספה פיסה מכיפת הגולגולת של אדם. מקורה של פיסת הגולגולת אינו ידוע בדיוק, שכן היא נאספה מערימות הטרקטור לחופו של הירדן.

בשנת 2007 נערכה באתר עונת החפירות הראשונה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים והמכללה האקדמית תל חי בניהולו של ד"ר גונן שרון. מאז נחפר האתר מדי שנה עד שנת 2014. המחקר באתר הוא רב-תחומי ומשתתפים בו חוקרים מאוניברסיטאות ומכוני מחקר רבים בארץ ובעולם.

תרומתו של האתר לחקר הפלאולית התיכון בלבנט

רוב הידיעות באשר לאורחות חייו של האדם בתקופת הפלאוליתית התיכונה באות מקרוב למאה שנות מחקר במערות הגדולות והמפורסמות כגון מערות הכרמל, מערת הקפיצה בהר הקפיצה ליד נצרת, מערות נחל עמוד ועוד. הרצפים הארוכים שנחפרו במערות הניבו שפע של מידע על האדם בעבר, אבל כל סנטימטר של הצטברות קרקע במערה יכול לייצג מאות ואף אלפי שנים של נוכחות אדם ומגוון גדול של פעילויות וסביבות חיים. אתרים פתוחים (קטורים) מייצגים בדרך כלל התיישבות קצרה בהרבה ומגוון מצומצם של פעילויות. אתרים כאלה גם נדירים ביחס לאתרי מערות. החפירות בשפך נחל מחניים אפשרו לחקור "רגע בזמן" בו ציידים קדומים חנו לתקופה קצרה לחופו של אגם החולה הקדום, ביתרו את בעלי החיים שצדו והמשיכו לדרכם. אפשר לזהות מה היו הכלים ששימשו אותם לפעילות הציד, מה השאירו מאחוריהם ומה לקחו עמם, אילו בעלי חיים ניצודו וכיצד נוצלו, מה הייתה הסביבה לפני 60 אלף שנים בה פעלו האנשים הקדומים ולאתר מידע שבדרך כלל לא זמין באתרים כה קדומים.

הממצאים העיקריים

הגאולוגיה והסטרטיגרפיה – החפירות באתר בשפך נחל מחניים הביאו להבנה כי הגאולוגיה של גדות הירדן במוצאו דרומה מעמק החולה היא מורכבת בהרבה מהידוע בעבר. גדת הירדן מורכבת משכבות קרקע בנות בגילאים שונים מאוד הנחשפות זו לצד זו. כך למשל בחלקו הדרומי של אזור המחקר נחשף בוץ לבן שגילו נקבע לכ-400 אלף שנים לפני זמננו. בוץ זה, ששקע באגם החולה הקדמון, מונח במגע עם שכבת חלוקי בזלת מגיל לא ידוע ומעליה בוץ שחור ובו הממצאים הארכיאולוגיים שגילם נקבע ל-60 אלף שנים לפני זמננו. ההסבר לגאולוגיה סבוכה זו טמון בפעילות הטקטונית (רעידות אדמה) האינטנסיבית האופיינית לאזור בקע ים המלח, פעילות המעלה ומורידה רובדי קרקע בני גילאים שונים לנוח באותו הגובה בגדת הירדן. הממצאים הארכיאולוגיים באתר מורבדים בתוך שכבה של בוץ שחור ששקע בדרומו של אגם החולה הקדום. האגם הקיף גבעה של חלוקי בזלת גדולים שהיוותה, כנראה, מקום נוח לפעילות אנושית לחופו של האגם.